פסק-דין בתיק ת"א 20308-06

נתוני רקע

1.         התובע הינו בעל זכות חכירה של מקרקעין המצויים ברח' הכנרית 5 בעכו. הנתבעים הינם שכניו שבנו ביתם בסמוך לביתו ברח' הכנרית 3. הונח בפניי כתב תביעה בסדר דין מהיר, שנותבה על ידי לסדר דין רגיל, בגדרו נתבעו הנתבעים לשלם לתובע סך של 36,350 ש"ח. נטען כי בעת בניית ביתם של הנתבעים הוא נבנה תוך סטייה לתוך שטח ביתו של התובע. מימדי הסטייה הם באורך של 9 ס"מ ולאורך 8.3 מטרים. כך אף הייתה סטיה בבניית הקיר המפריד בין שני הבתים של 20 ס"מ לתוך ביתו של התובע.

            התובע טען לירידת ערך בגין הפסד שטח בסכום של 27,000 ש"ח, הוצאות הריסת קירות שניבנו מחדש בסכום של 5,500 ש"ח, הוצאות בגין חוות דעת שמאי וחוות דעת מודד בסכום של 2,650 ש"ח והוצאות עתידיות בגין שינוי תוכנית מהנדס בסכום של 1,200 ש"ח.

2.         הנתבעים התגוננו בפני התביעה. הם כפרו בסטייה הנדונה. הם טענו לאשם תורם של התובע ומכל מקום הגישו הודעת צד ג', ככל שיחוייבו בדינם. הודעת צד ג' זו הוגשה כנגד צד ג' 1 (להלן, גם "הקבלן"), מי שבנה בפועל את ביתם של הנתבעים. צד ג' 2 (להלן, גם "המודד"), הוא מי שעסק במדידה הרשלנית הנטענת. צד ג' 3 (להלן, גם "האדריכל" וכן "פריד"), הוא מי שהיה אחראי על התכנון והפיקוח של הבנייה.

            צדדי ג' התגוננו בפני ההודעה.

3.         הקבלן טען שתפקידו התמצה בביצוע עבודות הבנייה, דהיינו בהתאם להוראות המודד והאדריכל. ממילא, ככל שהייתה סטייה אין לבוא בטענות כלפיו.

4.         המודד פרס, מלכתחילה, את הגנתו המפורטת. הוא ציין כי הנתבעים זימנו אותו לצורך סימון כלונסאות בשטח בניינם הנבנה. הנתבעים לא ביקשו ממנו לערוך שרטוטים ו/או תוכניות, אף לא ביקשו את שירותיו להתייצב בשטח בעת ביצוע הקידוחים והיציקה. כל שביקשו ממנו הוא סימון כלונסאות בלבד. אכן כך נעשה ובהתאם לתשריט תוכנית המגרש שהוצגה בפניו סימן המודד את הכלונסאות ונטע אותם. כך, כאשר הוא מציג את מיקומם הן בפני הנתבעים והן בפני הקבלן והאדריכל שנכחו בשטח.

            לימים הוזעק המודד לשטח על ידי הנתבעים כאשר הם ציינו כי התובע מטיח בהם שהם ביצעו את הבנייה תוך פלישה לשטחו. המודד ניגש לשטח ולתדהמתו גילה כי מיקום הכלונסאות שונה והוחלף. המודד בירר זאת עם הקבלן וזה השיבו כי הכלונסאות הועתקו על פי הוראותיו של האדריכל. המודד היה המום. הוא קיים שיחה נוספת עם הקבלן, הפעם כאשר השיחה מוקלטת ללא ידיעת הקבלן. תמליל הקלטת מעלה בעליל כי אכן הקבלן מודה שהכלונסאות שונו ממקומן, לאור הוראותיו המפורשות של האדריכל, שהוא סר למשמעתו. לנוכח זאת מסר המודד כי טענות התובע נכונות ונכוחות. כך, לנוכח העתקת הכלונסאות אשר הוצבו מלכתחילה כהלכה, מבלי לקבל את הסכמת המודד או לבוא עמו בדברים. מוסיף המודד ומציין כי בחלוף שנים מספר פנו הנתבעים אליו שנית וביקשו שירותי מדידה לשטחם, לשם הערכת חומרת הפלישה שלהם לשטחו של התובע.

5.         האדריכל התגונן בפני ההודעה. הוא ציין כי לא ניתן לייחס לו את המחדל. ככל שהייתה סטייה הרי הדבר הוא פועל יוצא של מדידה רשלנית. פועלו התמקד ב"פיקוח עליון" בלבד. אכן האדריכל מציין כי לפני קבלת היתר הבנייה והתחלת הבנייה והיציקה הנתבעים הזמינו את המודד אשר סימן את יסודות המבנה המוצע לפי תוכנית המדידה וכי למיטב ידיעתו טרם ביצוע יציקת היסודות ניתן היתר ואישור בכתב של המודד המעיד כי מקום החפירות המיועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבניין וכי האישור הנ"ל היה בידיו של הקבלן, בטרם יציקת היסודות.

6.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. כל בעלי הדין הגישו תצהיריהם. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע 1 (להלן, גם "אוזן"). אבהיר כי התובע נסמך על חוות דעת של מודד מוסמך, המאמת את הסטייה הנטענת, ושל שמאי המקרקעין, מר אלי סידאוי (להלן - "סידאוי"), אשר קבע כי ירידת הערך, בגין השטח שנגרע, עולה לסך של 6,000 ש"ח דולר שערכו השיקלי, כאמור, עולה לסך של 27,000 ש"ח.

7.         לאחר שכל אלו הונחו בפניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. להלן אדרש, איפוא, לסוגיות הצריכות לצורך הכרעתי. אקדים ואציין כי כל בעלי הדין, מי ברב מי במעט, נושאים באחריות לפרשה האמורה, זולת המודד. בדעתי לפטור אותו מכל וכל ולאמץ באופן מוחלט את גרסתו. על כך להלן.

לעניין התביעה העיקרית - דיון והכרעה

8.         ככל שעסקינן בתביעת התובע הרי בקלות רבה הוא מגיע אל המבוקש. דבר הסגת הגבול במקרקעי התובע מוכח בעליל, ולא נסתר, בחוות דעתו של המודד המוסמך והמהנדס האזרחי, סוילם רזין (להלן - "רזין"). מול חוות דעת זו לא הוגשה כל חוות דעת נוגדת. הכחשתם של הנתבעים אודות עצם הסטייה היא חסרת שחר ומקוממת.

9.         משאלו הם פני הדברים מוכחת אף עוולת הסגת גבול במקרקעין הנטענת כנגד הנתבעים. שהרי סעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מורה אותנו כי "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון".

10.        אכן הסגת הגבול במקרקעין נעשתה, כפי שיבואר להלן, על ידי הקבלן והאדריכל. אין בכך ולא כלום. שהרי הקבלן והאדריכל נשכרו על ידי הנתבעים, ואין זאת אלא שפעלו לטובת האינטרסים של הנתבעים. ובעיקר נושאים הנתבעים ברשלנות נמהרת לנוכח העובדה, שכנראה עקב רצון נפסד לחסוך בכסף, הם לא שכרו את שירותיו של המודד, זולת לעניין סימון הכלונסאות בשטח. אוזן, בתצהירו, כלל אינו מכחיש את גרסת המודד. משום כך טענתו הסתמית כי על המודד היה לא רק "לסמן את הכלונסאות בהתאם לתוכניות", ועל כך אין מחלוקת, אלא "לדאוג גם כי העבודה תבוצע כדין ובהתאם לתוכניות המאושרות" (סעיף 9 לתצהירו), לא הוכחה כל עיקר, בהעדר הכחשה מפורשת לגרסתו המפורטת של המודד.

11.        ואולם מלכתחילה מטיחים הנתבעים טענת אשם תורם נגד התובע. ובאופן עקבי, מהחל עד כלה, לא מתמודד התובע עם הטענה האמורה, ולו ברמז. מלכתחילה, ומשעה שנשלח מכתב דרישה לנתבעים, מגיב אוזן ומטיח כי "אם מרשך ידע על דבר הסטייה הנטענת, מדוע המשיך בתהליך הבנייה עד הגיעו לשכנו מימין והקים כדבריו, קיר בלוקים. לגבי הטענות בדבר שבירת קיר הבלוקים כפי שהועלו במכתבך, הנ"ל, מדוע הן לא נטענו לגבי מוצר הנכס וקבלן הבנייה שלו. הם אלו שיכלו למנוע ולהתריע על כך" (סעיף 3 לנספח ה' לכתב התביעה).

התובע אינו מתמודד עם טענה זו בכתב תביעתו, הגם שהמכתב האמור מצורף אליו. הוא אינו מתמודד עמה בתצהירו. הוא אינו מתמודד עמה בסיכומי טענותיו. אכן, לא השכלתי להבין מה גרם לתובע להתוודע להסגת הגבול האמורה למקרקעין, ומתי ואיך הוא התוודע לכך. לנוכח הטענה המפורטת של הנתבעים מצפה הייתי ממנו שימסור מענה עובדתי, שאף ישכנע ויניח את דעתי, על פיו הדבר הסתבר לו רק לאחר שהסתיימה בניית בית הנתבעים, ויפרט הכיצד קרה הדבר.

לנוכח כל אלו בדעתי לייחס לתובע אשם תורם שאני אומד אותו ב- 30%.

12.        התובע מוכיח, להנחת דעתי, כי נגרמה לו ירידת ערך בסכום של 27,000 ש"ח, לנוכח חוות דעתו של סידאוי, שאינה נסתרת כל עיקר על ידי מי מבעלי הדין. אף הוכחו להנחת דעתי עלותו של רזין ועלותו של סידאוי בסכום של 2,650 ש"ח. לא קיבלתי כל אימות להוצאות הנטענות בגין הריסת קירות בסכום של 5,500 ש"ח ובהוצאות עתידיות בגין שינוי תוכנית מהנדס בסכום של 1,200 ש"ח. בגין כל אלו אמור היה התובע להציג מסמכים בכתב, ולמצער הם אמורים היו לבוא לידי ביטוי בחוות דעתו של סידאוי. הנה-כי-כן, הוכחו נזקים בסכום של 29,650 ש"ח. לנוכח אשמו התורם של התובע הוא זכאי ל- 70% מן הסך הנ"ל, דהיינו לסך של 20,755 ש"ח.